דבורים הן קבוצה גדולה יחסית של חרקים בעלי גלגול מלא, המונה כ-20 אלף מינים בעולם. מרבית המינים, כ-%90 ,מקיימים אורח חיים יחידאי, ללא חפיפה בין הדורות וללא טיפול בצאצאים (למעט איסוף מזון וציוד התאים בקן). רק מיעוטם יוצרים מושבה חברתית הכוללת מלכה ופועלות. מרבית המינים, כ-%60 ,מקננים בתוך הקרקע, והשאר מנצלים לקינון חומרים שונים כמו עץ, גבעולי צמחים יבשים, חלקי עלים, עפצים, שרף וסיבי צמחים, אבנים, עפר, ואף קונכיות שבלולים ריקות.
דבורים רבות הן טפילות ("קוקיות") שאינן בונות קינים בעצמן אלא פולשות לקינים של דבורים אחרות, משמידות את ביצת הפונדקאי ומטילות ביצה במקומה. לדבורים קשר הדוק עם צמחי הפרחים: צוף ואבקת פרחים מהווים מקור מזון לזחלים. הצמחים גם מספקים מזון, מקום מפגש להזדווגות ואתר לינה עבור הבוגרים. כתוצאה מכך התפתחו בדבורים התאמות מבניות, פיזיולוגיות והתנהגותיות ייחודיות לאיסוף אבקת פרחים ולנשיאתה.
לכן דבורים הן לרוב מאביקות יעילות ונאמנות יותר מחרקים מבקרי פרחים אחרים כמו צרעות, פרפרים, חיפושיות וזבובים ונחשבות לקבוצת המאביקים הגדולה והחשובה ביותר בטבע. דבורים חשובות באופן ישיר לרווחת האדם הודות לתרומתן המכרעת להאבקת צמחי תרבות וגידולי חקלאות, או לשיפור יבולים חקלאיים, ביחוד פירות וירקות, סיבים כמו כותנה, ומספוא לבקר כמו אספסת.
ישראל זכתה לעושר גדול של דבורי בר, בזכות מיקומה הגיאוגרפי וגיוון האקלים והצמחייה המאפיין אותה. כ-1100 מיני דבורים ידועים מישראל וכן מתגלים מידי שנה מינים חדשים למדע אשר עדיין לא תוארו. רק שני מינים של דבורים בישראל נמצאים בשימוש חקלאי מסחרי: דבורת הדבש המערבית ובומבוס האדמה. כל יתר מיני הדבורים בישראל הם דבורי בר, המהוות חלק משמעותי ממגוון המינים בטבע הישראלי, וחשיבותן לתפקודו של הטבע היא אדירה.
כיום, דבורי הבר עדיין אינן מוגנות על פי חוק, למעט בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים. הרס בתי גידול (בניה, פיתוח תשתיות, חקלאות וייעור) הוא גורם האיום המרכזי על אוכלוסיות דבורי בר בישראל, ביחוד באזור הים תיכוני של ישראל. מינים רבים, בייחוד דבורים ממינים קטני גוף, המסוגלים לעוף למרחק של מאות מטרים בודדים, צפויים להיות רגישים במיוחד לקיטוע ולבידוד בית הגידול. מינים נוספים, למשל דבורים גדולות הצורכות כמות רבה של צוף ואבקה לגידול צאצאים, עלולים להיות רגישים לתחרות עם דבורי דבש המצויות בשימוש מסחרי, ומוצבות בכוורות המונחות בצפיפות גבוהה, אפילו מספר ק״מ מבתי גידול טבעיים, עקב המספר העצום של פועלות דבורי הדבש. ריסוס חקלאי וחומרי הדברה פוגעים גם הם בדבורי הבר. בהיותן המאביקות העיקריות של צמחי הבר, שמירה על אוכלוסיות דבורי בר צריכה להיות יעד מרכזי כחלק משמירת הטבע בישראל.
קראו על הדבורה וחפשו אותה במדריך של החברה להגנת הטבע.
*כמות סוגי הדבורים בארץ גדולה מאוד ולכן המאמר מתעדכן בכל פעם.
*כל הזכויות שמורות לחברה להגנת הטבע (ע"ר), 2018
משפחה: מליטיים Melittidae
צמחי האבקה: שלמוניים
קינון: קרקע
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף צר, עם שיעור ניכר, הכולל רצועות אדמדמות צפופות בקצה גביות הבטן; קדמת הפנים מכוסה שיער בהיר וצפוף (שיער הפנים אדמדם בנקבה); השערות על השוק ועל פיסת הרגל האחורית ארוכות במיוחד יוצרות את הסקופה המפותחת בנקבה הלשון קצרה; הכנף הקדמית עם שני תאים תת שוליים.
משפחה:דבוריים Apidae
צמחי האבקה:כוללנית
קינון:עץ וגבעולים
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף רחב, מעוגל ופחוס, צבעו שחור עם ברק מתכתי והכנפיים כהות; החזה מכוסה שערות צהובות קצרות, אך גביות הבטן עם שיעור מועט (שערות צהובות דלילות בזכר); קדמת הפנים שטוחה והלשון קצרה יחסית; הסקופה על שוק ופיסת הרגל האחורית עם שערות שחורות קצרות; הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים, התא השולי מאורך. מראות גמישות התנהגותית הכוללת רעד של שרירי התעופה (זמזום) להרעדה ושחרור אבקה, וניקוב הכותרת לגניבת צוף מפרחים צינוריים.
משפחה:דבוריים Apidae
צמחי האבקה:כוללנית
קינון: שעווה
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף רחב, מכוסה בשיער שחור ארוך וצפוף עם שתי רצועות שיער צהובות – כתומות: בקדמת החזה ועל גבית הבטן השנייה, ועם שיער לבן על גביות הבטן האחוריות; שוק הרגל האחורית עם סלסילה; הלשון ארוכה; הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים. מראות גמישות התנהגותית הכוללת רעד של שרירי התעופה (זמזום) להרעדה ושחרור אבקה, וניקוב הכותרת לגניבת צוף מפרחים צינוריים. פליט תרבות באזור הים תיכוני ובחקלאות בכל חלקי הארץ.
משפחה:דבוריים Apidae
צמחי האבקה:כוללנית
קינון: קרקע
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף רחב ומעוגל, עם שיערות צפופות כתומות מעורבות בשערות שחורות-אפרפרות, ללא רצועות שיער על גביות הבטן, הגביות האחוריות עם שיער שחור; הסקופה על השוק ועל פיסת הרגל האחורית כתומה; הלשון ארוכה מאוד; הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים. הזכרים מגנים על טריטוריה עם צמחים פורחים; הנקבות מקננות במדרונות אנכיים, ויוצרות לעיתים התקבצות של עשרות רבות של קינים.הרגל האחורית עם סלסילה; הלשון ארוכה; הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים. מראות גמישות התנהגותית הכוללת רעד של שרירי התעופה (זמזום) להרעדה ושחרור אבקה, וניקוב הכותרת לגניבת צוף מפרחים צינוריים. פליט תרבות באזור הים תיכוני ובחקלאות בכל חלקי הארץ.
משפחה:דבוריים Apidae
צמחי האבקה: כוללנית – העדפה לשפתניים
קינון: קרקע
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף רחב ומעוגל, צבעו שחור עם כתמים בהירים על הלוחית העל שפתית ועל השפה העליונה; הראש והחזה עם שיערות צהובות מעורבות בשחורות וגביות הבטן 1 – 4 עם רצועות שיער לבנות עבות בקצותיהן; הסקופה על שוק הרגל האחורית לבנה ועל פיסת הרגל שחורה; הלשון ארוכה מאוד; הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים.
משפחה:דבוריים Apidae
צמחי האבקה: כוללנית – העדפה לשפתניים
קינון: קרקע
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
המחושים ארוכים מאוד (קצרים בנקבה); מבנה הגוף רחב, צבעו שחור עם שיער אדמדם על הראש, החזה, ועל גביות הבטן הקדמיות; הלוחית העל שפתית צהובה ברובה (שחורה בנקבה); (בנקבה, הסקופה על שוק ופיסת הרגל האחורית); הלשון ארוכה מאוד; הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים.
משפחה:דבוריים Apidae
צמחי האבקה: זיפניים
קינון: קרקע
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף רחב; הלוחית העל שפתית בולטת עם כתם צהוב בקדמתה, והשפה העליונה צהובה (ללא כתמים צהובים בנקבה); הראש, החזה וגביות הבטן הקדמיות מכוסות שיער כתום, שאר גביות הבטן מכוסות שיער שחור; הרגליים עבות, פיסת הרגל האמצעית והאחורית עם קוצים בולטים (חסרים בנקבה(; (בנקבה, הסקופה על שוק ופיסת הרגל האחורית;) הלשון ארוכה מאוד; הכנף הקדמית עם שני תאים תת-שוליים.
משפחה: אנדרניים Andrenidae
צמחי האבקה: פרפרניים
קינון: קרקע
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף רחב; העיניים גדולות; הלוחית העל שפתית ארוכה ובהירה (שחורה עם כתם בהיר מאורך בנקבה); המחוש קצר, דמוי אלה; הלשון ארוכה יחסית; (בנקבה, הסקופה על שוק ופיסת הרגל האחורית;) הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים. הזכרים תרים אחר נקבות בעזרת ריחוף במקום מעל כתמים של פרחי האבקה.
משפחה: דבוריים Apidae
צמחי האבקה: סוככיים
קינון: קרקע
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף רחב; הגוף שחור, קדמת הפנים, ידית המחוש ובסיס המנדיבולה עם כתם לבן קרם (בנקבה, הכתמים חסרים); השיער קצר, לבן צהבהב כסוף על הראש והחזה, עם רצועות שיער דקות בקצה גביות הבטן ושיער צפוף על השוק ועל פיסת הרגל; הלשון קצרה יחסית; (בנקבה, הסקופה על שוק ופיסת הרגל האחורית;) הכנף הקדמית עם שלושה תאים תת שוליים.
משפחה: גזרניתיים Megachilidae
צמחי האבקה: כוללנית – העדפה לפרפרניים
קינון: מבנה על קרקעי
גודל הדבורה: מעל 10 מ"מ
מבנה הגוף צר יחסית; השיער על הראש והחזה אדמדם, וכהה
על הבטן (בזכר, אדמדם על הבטן); הסקופה כהה; הרגליים
וידית המחוש כתומים; הלשון ארוכה; הכנף הקדמית כהה עם
שני תאים תת שוליים.
